#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור הדסים וערבות?	"איתא בגמ&#x27; דהלכה כר&#x27; טרפון דהוא ג&#x27; טפחים באמה בת חמשה דהיינו טפחיים ומחצה [דהיינו עשרה גודלים], וכן פסקו הרא&quot;ש והר&quot;ן והטור, אבל הרמב&quot;ם ורי&quot;ף סתמו ג&#x27; טפחים רגילים דפסקו כת&quot;ק ולא כר&#x27; טרפון, וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דסברי כברייתא בנדה (כ&quot;ו ע&quot;א) דשדרו של לולב טפח בטפח הרגיל וא&quot;כ כל הטפחים הם טפחים הרגילים. להלכה, המחבר הביא השתי דעות, והרמ&quot;א הכריע דלכתחילה נוהגין כהרי&quot;ף והרמב&quot;ם דבעי ג&#x27; טפחים ממש, ובדיעבד סגי בטפחיים ומחצה אבל פחות מזה פסול (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [ועוד נפק&quot;מ לגבי כל הפסולים בנשרו עליו וכדומה דתלוי אם השיעור ב&#x27; טפחים ומחצה או ג&#x27; טפחים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)]"	סימן תרנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לולב?	"איתא בגמ&#x27; דלולב הוא טפח יותר מהדסים וערבות, ולפי הרי&quot;ף ורמב&quot;ם פשוט דשיעורו ד&#x27; טפחים רגילים דהיינו ט&quot;ז גודלים, אבל לפי הרא&quot;ש והר&quot;ן והטור יש מח&#x27;, תוס&#x27; והטור סברי דהוא עוד טפח קטן וסך הכל הוא י&quot;ג ושליש גודלים [סימן לדבר מי בעל דברים יג&quot;ש שהלולב שאומרים בו דברים דהיינו ברכת לולב והלל שיעורו יג&quot;ש (רבינו יונה), והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) פי&#x27; בעל לשון &quot;על&quot; נטילת לולב], אבל הרמב&quot;ן ס&quot;ל דטפח זה הוא טפח הרגיל וא&quot;כ סך הכל הוא י&quot;ד גודלים. וה&quot;נ המחבר הביא כל הדעות, והרמ&quot;א מחמיר לכתחילה, ובדיעבד יש להקל בי&quot;ג ושליש גודלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [אבל פחות מזה אין להקל, ולאפוקי משיטת הבנין ציון (סי&#x27; ל&quot;ג) דמקיל בשעת הדחק בלולב של ג&#x27; טפחים דהטפח יתירה הוא רק לנענע לכתחילה]"	סימן תרנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם העלין 1) של הדסים וערבות 2) של הלולב, בכלל החשבון?	"1) הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק בדבר, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) סותם כהריטב&quot;א דפשוט דעלים העולים למעלה מהעץ אינם בכלל השיעור, אבל כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) שעץ שאין עליה עלים בכלל השיעור, וכן משמע מביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ה סעי&#x27; ב&#x27;), אבל החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ו ס&quot;ק ח&#x27;) כתב דהעץ שלמטה מן העלים אינו עולה לשיעורו, וכן נקט הקובץ הלכות (פי&quot;ט סעי&#x27; ד&#x27;) 2) מבואר בגמ&#x27; דצריך ד&#x27; טפחים בגוף השדרה ואין העלין בכלל השיעור (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תרנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לאחוז הלולב?	"כתב ספר תולעת יעקב דע&quot;פ סוד יש לאחוז השדרה כלפי פניו (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), וכן נוהגין (ערוה&quot;ש סי&#x27; תרנ&quot;א סעי&#x27; ט&#x27;), ועי&#x27; מג&quot;א (סי&#x27; תרנ&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דהביא זה משל&quot;ה אבל הדרכ&quot;מ (סי&#x27; תרנ&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מרבינו סעדיה גאון דהשדרה יהיה כלפי חוץ"	סימן תרנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור למעלה?	"אין שיעור למעלה [ומ&quot;מ יש בו הידור מצוה בלולב ארוך (מג&quot;א סי&#x27; תרע&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) אבל לא יותר מדי (קובץ הלכות פי&quot;ט סעי&#x27; ה&#x27;)], אבל המחבר הביא שיטת הר&quot;ן דס&quot;ל דאם מוסיף על השיעור בהדסים וערבות צריך להוסיף עוד טפח לשיעור שדרה של לולב, והכה&quot;ח (ס&quot;ק ט&#x27;) מדייק מלשון &quot;צריך&quot; שהוא לעיכובא {וצ&quot;ע מרש&quot;י ברכות (ט&quot;ו ע&quot;א) דמשמע דאינו לשון עיכוב} ודוקא אם אינו למעלה משני מינים אבל אם הוא למעלה מאחד מהם אינו מעכב, והמנחת פתים (סי&#x27; תרנ&quot;א) מחדש יותר דאם הקשר עליון בתוך הטפח העליון לא יצא ידי חובתו, והקובץ הלכות (פי&quot;ט סעי&#x27; ו&#x27;) נקט כפשטות דאם הנענועים אינם מעכבין הטפח למעלה מהדסים וערבות ג&quot;כ אינו מעכב, וכן נקט הרב דוד פיינשטיין זצ&quot;ל (מובא בספר לקיחה תמה) דאינו מעכב דהרי האגד אינו מעכב, אבל דחה ספר עוז בהדר (שער הנטילה הע&#x27; י&quot;ד) ע&quot;פ החת&quot;ס דנענועים מן התורה או הלל&quot;מ אבל אינם מעכבין וכמ&quot;ש ששיעור חינוך לתינוק כשיודע לנענע, ואפי&#x27; אם מצות נענוע דרבנן מ&quot;מ הוא עיקר צורת ושלימות המצוה ולפיכך הוא לעיכובא"	סימן תרנ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשפיל ההדסים וערבות שיצאו תחת הלולב?	"כן (קובץ הלכות פי&quot;ט סעי&#x27; ז&#x27;), וע&quot;ע בפסק&quot;ת (אות ג&#x27;) דאין זה הידור מצוה, וספר עוז בהדר (שער הנטילה הע&#x27; ט&quot;ו) נקט דלא מהני להשפילם למטה מן הלולב דא&quot;כ למה צריך לולב ד&#x27; טפחים יהא סגי בג&#x27; טפחים וישפילם למטה, ע&quot;ש {ונראה דתלוי זה בזה, אי אמרת דטפח למעלה אינו מעכב על כרחך ס&quot;ל דהוא דין לכתחילה שיהא ניכר הנענוע וא&quot;כ מהני להשפילם [ואפ&quot;ה לגבי העצם שיעור לולב פשוט דצריך ד&#x27; טפחים], ואי אמרת דהוא לעיכובא א&quot;כ הוא חלק משיעור לולב ולא מהני להשפילם}"	סימן תרנ סעיף ב		
